פסק-דין בתיק ב"ל 18538-02-12

1.         בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 12/1/12 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה למערערת נכות יציבה בשיעור 0% מיום 19/3/10 ("ההחלטה").

2.         ביום 12/1/12 התכנסה הוועדה, הקשיבה לתלונות המערערת ועיינה במסמכים הרפואיים שהונחו בפניה. הוועדה, בהרכב מומחה לאורטופדיה, מומחה לנוירולוגיה ומומחה לרפואת אף אוזן גרון, בדקה את המערערת, וקבעה באבחנתה הרפואית כי מדובר בחבלה בפנים ושבר באף שתוקן כהלכה. לדעת הוועדה, לא נותרה למערערת נכות צמיתה בעקבות האירוע שהוכר כפגיעה בעבודה.

3.         לבית הדין הסמכות לבחון האם נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה (ראו סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995).

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

4.         עיקר טענות המערערת הן: בתחום אף אוזן גרון, נטען כי שגתה הוועדה משלא חיוותה דעתה בשאלת הקשר הסיבתי בין הסינוסיטיס לבין הפגיעה בעבודה אלא הסתפקה בקביעה שלא מדובר באירועים חוזרים.

בתחום הנוירולוגי, נטען כי הוועדה לא התייחסה לתלונות המערערת בדבר כאבי ראש ומצב לאחר חבלת ראש. לטענת המערערת, משקבעה הוועדה שאין נכות נוירולוגית, היה עליה להפנות לפריט ליקוי ספציפי הקובע נכות בשיעור 0%, ולחילופין לקבוע נכות מותאמת.

5.         לטענת המשיב, הוועדה מצאה בבדיקת אף אוזן גרון ממצאים תקינים והתייחסה לתלונת המערערת בדבר אירועים חוזרים של סינוסיטיס, אך לא קבעה ממצא קליני כאמור.

המשיב מוסיף וטוען, כי הבדיקה הנוירולוגית שנערכה למערערת תקינה; משלא נמצא בה שום ממצא קליני, בדין קבעה הוועדה שאין נכות נוירולוגית.

6.         אשר לתחום רפואת אף אוזן גרון: עיון בהחלטת הוועדה מעלה כי הוועדה הקשיבה לתלונות המערערת ובא כוחה ועיינה במסמכים הרפואיים שעמדו בפניה, לרבות בדיקה פייבר אופטית מיום 18/8/11 וצילום סינוסים. הוועדה ערכה למערערת בדיקה קלינית וקבעה כי אין סטייה של מבנה האף הגרמי החיצוני. בבדיקת הוועדה נמצאה סטייה קלה של מחיצת האף לימין, ומעברי אוויר חופשיים. בבדיקת נשיפה על גבי פלטת התכת מצאה הוועדה מעבר חופשי, שווה וסימטרי של שני צידי האף. הוועדה אף התייחסה לתלונת המערערת בדבר אירועים חוזרים בסינוסים וציינה כי לא מצאה בתיעוד הרפואי שעמד בפניה כל עדות לאירועים חוזרים של סינוסיטיס. הוועדה אף הוסיפה כי לדעתה חבלת האף אינה סיבה לאירועים חוזרים של סינוסיטיס. לפיכך, נדחית טענת המערערת לעניין הקשר הסיבתי בין הסינוסיטיס לבין הפגיעה בעבודה.

יתר טענות המערערת, כגון בדיקת שאיפת אוויר והפניית המערערת לצילום מערות האף - כל אלה טענות המכוונות כנגד בדיקת הוועדה. אופן עריכת הבדיקה הקלינית, לרבות הפנייה לבדיקות עזר, הוא עניין רפואי המסור לשיקול דעתה של הוועדה, ואין בית הדין מוסמך להתערב בו.

לאור כל האמור, דין הטענה להידחות.

7.         אשר לתחום הנוירולוגי: עיון בהחלטת הוועדה מעלה כי הוועדה ערכה למערערת בדיקה מקיפה וציינה את ממצאיה, ביניהם: הכרה מלאה, דיבור והתמצאות שמורים, האפקט תואם, אין רגישות בניקוש גולגולת, אין ניסטגמוס, כוח גס שמור בארבעת הגפיים, החזרים גידיים הופקו ערים ושווים בארבעת הגפיים, תחושה שמורה, אין הפרעות בקואורדינציה ושווי משקל. לאור האמור קבעה הוועדה כי אין נכות נוירולוגית המתבטאת באחוזים.

מהחלטת הוועדה עולה כי אין אף ממצא רפואי פוזיטיבי בתחום הנוירולוגי אשר יכול לתרום לקיומה של נכות. סעיפי הליקוי עליהם הצביע ב"כ המערערת דורשים קיומה של פגיעה עצבית. הוועדה לא קבעה ממצא בדבר פגיעה כזו, גם לא בצורה קלה. לו מצאה הוועדה ממצא שכזה, היה מקום לבקש מהוועדה לקבוע אם יש בו כדי לתרום לנכות, ולו על דרך ההתאמה, אך אין זה המקרה שבפנינו. על כן, לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה בעניין זה.

גם הטענה בדבר תלונה על כאבי ראש דינה להידחות. הוועדה לא קבעה ממצא של כאבי ראש, אלא תלונה של המערערת בלבד. לכן, אין לקבל את טענת המערערת כאילו הוועדה קבעה קשר סיבתי בין כאבי הראש לבין החבלה בראש שהוכרה כפגיעה בעבודה. מעבר לאמור אוסיף, כי כאבים כשלעצמם אינם מזכים בנכות.

לפיכך, גם טענת ערעור זו נדחית.

8.         לסיום, לא מצאתי ממש בטענת המערערת כי הוועדה התעלמה מתעודה רפואית נוספת לפגיעה בעבודה מיום 6/4/10 (מע/1). אין מדובר במסמך רפואי של מומחה לרפואת אף אוזן גרון, ואף אין מדובר במסמך מהותי הדורש התייחסות הוועדה. לאור האמור, לא נפל כל פגם משפטי בכך שהוועדה לא כללה בהחלטתה הנמקה לעניין האמור במסמך מע/1.

9.         מכאן, שלא מצאתי בנימוקי הערעור כל נימוק משפטי אשר יצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הוועדה, קביעות אשר הינן בתחום סמכויותיה הבלעדי של הוועדה.

10.        הערעור נדחה.

אין צו להוצאות.